אדריכלות

המשכן לאמנויות הבמה ניבנה מבחינה אדריכלית כחלק ממרקם עירוני המתפתח באזור של שדרות רגר.
ב- 1985 זכו שרה וסלו הרשמן בתחרות האדירכלים לבניית משכן האמנויות כאשר בראש צוות השופטים שימש האדריכל הפרופסור אל מנספלד. תוכנית ההיכל הוצגה כבר אז בפני ראש העיר לשעבר אליהו נאוי.
בהמשך נערכו שינויים בתוכניות ועדכונים בהתאם לנושא תקציב ושינויים אחרים. המשכן נבנה בתפיסה כחלק משילוב אורגני בסביבתו עם אופי דינאמי זורם המשקף את נושא של אמנויות במה.
החזיתות של המבנה מעוצבות מלוחות אבן בגוון חימר המייצגים את אדמת הנגב.
לוחות מתכת כסופים מבריקים המייצגים את הטכנולוגיה העכשווית.

משטחי זכוכית המשקפים את השמים ויוצרים קשר בין הפנים והחוץ.
מעטפת המשכן יוצרת מסכת קירות אבן אטומים בהם נקרעים פתחים, המהווים חלונות גדולים ושקופים. דרך פתחים אלו נגלים האולמות העטופים בלוחות מתכת בוהקים וחללי האכסדראות המוארות.
האולם הגדול במשכן, המסוגל לארח 885 צופים, נבנה באופן היוצר אצל הצופים תחושה של קרבה בלתי-אמצעית לשחקנים שעל הבמה ולחלל התפאורה שמעליה. קירותיו של האולם מחופים בלוחות מתכת ובשטיחים צבעוניים, ולעומתם חודר לתוך החלל מעין "בית מתכתי" – בית עם עמודים הנושאים יציעים, גשרי תאורה ותקרת קימרון – מה שגורם לתחושה של משחקי "קור וחום" בקרב הצופים.
גם האולם הקטן, המכיל כ- 430 מקומות, נבנה באופן מיוחד ומאיר עיניים: צורתו כצורת "חבית" עם גשרי תאורה ו"חישוקים", המהווים יציע לקהל, ובפנים הוא מצופה בלוחות אבן הזהים לאלה המצפים את חזיתות המשכן בגוון החזיתות. עובדה זו יוצרת בקרב הקהל תחושה "חמה" ואינטימית – תחושה של יחד, תחושה של תיאטרון.
צורת האולמות וחלקי הבניין המקשרים ביניהם, יוצרים קומפלקס בעל אופי תנועתי "דינאמי" המשקף את אמנויות הבמה. כך למשל, באכסדראות של שני האולמות הותקנו תקרות מדורגות מצופות מראות, המעצימות את תחושת החלל המרווח. השימוש באלמנטים זהים יוצר תחושה של אחדות בין שתי האכסדראות, ותורם לתחושת זרימה בין החללים ותפישתם כמרחב אחד רצוף.
האכסדרה הגדולה במשכן, המכילה בית קפה, קופות ושטחי תצוגה, משמשת גם כאולם כנסים לאירועים שונים ומאפשרת קיום הצגה או דיונים על במה ניידת, בעוד קהל הצופים מסב לשולחנות שמסביבה. באכסדרה הקטנה, המכילה אף היא בית קפה, יכולים המוזמנים להתכנס לפני הופעות ולהתרגע במהלך ההפסקות.
מאז פתיחתו הציב המשכן לאמנויות הבמה סטנדרטים חדשים בחיי התרבות של העיר באר שבע ואזור הנגב בכלל. המשכן אירח הופעות נבחרות מכל תחומי אמנויות הבמה – מהפילהרמונית בניצוחו של זובין מהטה, דרך להקות מחול כמו מיקס מארה"ב, בלה טנגו מארגנטינה, מיזיה מפורטוגל וטריסקל מספרד, ועד מופעים של פסטיבל ישראל, מופעים מרכזיים של פסטיבל כרמיאל, חג המוסיקה הישראלית ומופעים של אמנים בינלאומיים כאלדי מיולה , איבו פוגורליץ ומקסים וינגרוב. בשל איכות המשכן אף התאפשר בפעם הראשונה לקיים כאן את טקס 'פרס התיאטרון הישראלי', וטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ועוד טקסים, כנסים ואירועים רבים.